גז"ד למורשע בהחזקת הרואין שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו עת התנגד למעצרו והשתולל

א.        מבוא

1.                   הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום שתוקן ביום 28/2/13, במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, זאת בעבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973 ובעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו כדין, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין ,התשל"ז - 1977.

ב.         כתב האישום המתוקן

2.         בעובדות כתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:

ביום 29.7.12 בשעה 12:30, לערך, עת הלך הנאשם כשהוא אוחז באופניים בעיר העתיקה בעכו, החזיק הנאשם בתוך שקית גדולה (להלן: "השקית") שתי שקיות שהכילו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 39.04 גרם, זאת שלא לצריכה עצמית וללא היתר על פי דין. באותה עת נסעו השוטרים יניב מושקטל, אלון תיבי, יוסי אטיאס ואילן אלבז (להלן: "השוטרים") ברכב משטרתי בעיר. משהבחינו השוטרים בנאשם יוצא מרחבת הבית של משפחת עוראבי (להלן: "הרחבה"), נסעו לעברו ועצרו את הרכב המשטרתי בסמוך אליו. משהבחין הנאשם בשוטרים, נטש את האופניים והחל לברוח בריצה חזרה לכיוון הרחבה, ומשהגיע למבוי סתום ללא מוצא, זרק הנאשם את השקית אל עבר גדר במבוק במקום.  משהודיעו השוטרים לנאשם כי הוא עצור, החל הנאשם להתנגד למעצר כשהוא משתולל, צועק, מניף את ידיו לכל עבר ובועט באוויר. עוד ובמהלך ניסיונות השוטרים להשתלט עליו, המשיך הנאשם להתנגד למעצרו.

3.        יובהר בנקודה זו, כי ב"כ המאשימה הביע בדיון בפניי ביום 28/2/13 את הסכמת המאשימה לכך שריכוז הסמים באחת השקיות, שמשקלה 19.38 גרם ובה תערובת של חומר אבקתי, הינו ריכוז נמוך של סם בשקית זו, נמוך יחסית למקובל ונמוך ביחס לשקית האחרת בה החזיק הנאשם. לאחר הצהרתו הנ"ל של ב"כ המאשימה, הוקרא כתב האישום המתוקן לנאשם על ידי הסנגור והנאשם הודה בעובדותיו.

ג.         טיעוני המאשימה לעונש

4.         ב"כ המאשימה, בטיעוניו לעונש בפניי, ציין את עברו הפלילי המכביד של הנאשם והגיש לבית המשפט את גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם (ת/1), הכולל בחובו 15 הרשעות קודמות, לרבות 9 הרשעות בגין עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים. כמו כן, הדגיש ב"כ המאשימה, לחומרא, כי הנאשם ביצע את העבירות בהן הורשע, זאת כאשר תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי, אשר יש להפעילם בתיק זה -  האחד בן 12 חודשים והשני בן 10 חודשים (ת/2). ב"כ המאשימה ביקש, כי המאסרים על תנאי הנ"ל יופעלו במצטבר האחד לשני ובמצטבר לעונש שיוטל על הנאשם בתיק זה. ב"כ המאשימה ציין, כי המאשימה סבורה שמתחם הענישה ההולם, בנסיבותיו של תיק זה, נע בין 4 ל-6 שנות מאסר בפועל, וכי מן הראוי להטיל על הנאשם מאסר בפועל, על פי הרף העליון הנ"ל, זאת נוכח עברו הפלילי המכביד של הנאשם (ראה ת/3 - החלטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, לפיה הפעלת המאסר על תנאי אינה נכללת במתחם הענישה).

5.        ב"כ המאשימה התייחס בטיעוניו בכתב לעונש (ת/4) לתיקון מס'  113 לחוק העונשין, הדן בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, וציין כי בהתאם לתיקון הנ"ל העיקרון המנחה הינו עיקרון הגמול וההלימה, לפיו יש לפעול לפי היחס בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם. את העונש ההולם יש לקבוע תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו. ב"כ המאשימה הוסיף וציין את הנזק הרב הטמון בעבירות הסמים וכי כל מחזיק בסמים תורם תרומה חשובה ומכרעת להפצתו של הסם ולהפצת הרגלי השימוש בו,  וכן והדגיש, כי צרכני הסמים נופלים כנטל על כתפי החברה.

6.         לגבי מדיניות הענישה הנהוגה בעבירת הסמים כדוגמת העבירה בתיק זה,  הגיש ב"כ המאשימה אסופת פסיקה (ת/5). ב"כ המאשימה טען כי במקרה דנן, המאשימה רואה את עבירת הסמים ואת העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו כעבירות שנעברו במהלך אותו אירוע, ולכן סבר, כי מתחם הענישה ההולם במקרה דנן,  לאור חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, נע, כאמור לעיל,  בין 4 ל -6 שנות מאסר בפועל, זאת תוך הטלת העונש המקסימלי הנ"ל (6 שנות מאסר) והפעלה במצטבר של שני עונשי המאסרים על תנאי, במצטבר האחד לשני ובמצטבר לעונש הנ"ל. ב"כ המאשימה נימק ב-ת/4 את טיעונו הנ"ל בכמות הסם הנכבדה בה החזיק הנאשם בתיק זה, ובכך שהנאשם ביצע בנוסף עבירה של הכשלת שוטרים בעת מילוי תפקידם כדין. עוד הדגיש ב"כ המאשימה ב-ת/4, את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל מאסרים על תנאי חבי הפעלה, וכן את העובדה שהרשעתו האחרונה של הנאשם ניתנה כ-8 חודשים בלבד עובר להגשת כתב האישום בתיק זה, וכי הנאשם ריצה במשך חייו מאסר לתקופה של 152 חודשים, אך חרף כך לא נרתע מלשוב לסורו ולבצע עבירות נוספות.

7.         ב"כ המאשימה ביקש, בנוסף לעונש המאסר בפועל הנ"ל, להטיל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי מרתיע וקנס כבד.

ד.         ראיות ההגנה לעונש

8.         במסגרת ראיות ההגנה לעונש העידו מר שולי רשיד (להלן: "רשיד") ומר סיאח גאזי (להלן: "גאזי"). רשיד סיפר, כי עבד עד לפני שנה כמדריך לשיקום האסיר ברשות למלחמה בסמים. מדבריו של רשיד בפניי עולה, כי בסוף חודש יוני 2012 פנה אליו הנאשם בכדי שיעזור לו להיקלט באישפוזית בטמרה, לצורך שילובו בהליך של גמילה מסמים. רשיד סיפר, כי הנאשם נשלח על ידו לצורך ביצוע בדיקות דם והמצאת מכתב רפואי, אך לא עלה בידו, נוכח מעצרו, להשלים הליך זה. באמצעותו של רשיד הוגש מכתב מטעם האשפוזית בטמרה (נ/1), לפיו הנאשם פנה, באמצעות רשיד,  לאשפוזית ביום 8/7/12 וביקש להתקבל לטיפול באשפוזית, שאז הופנה לצורך ביצוע בדיקות רפואיות, אולם הליך קבלתו של הנאשם לא הושלם עקב מעצרו. גאזי, שהינו אחיו של הנאשם, סיפר בעדותו בפניי, כי הנאשם התגורר עובר למעצרו עם הוריהם החולים, וביקש להתחשב בנאשם, על רקע העובדה שההורים זקוקים לו לטיפול בהם, מה גם שגאזי חולה ונכה (ראה נ/2 ו-נ/3).

ה.        טיעוני ההגנה לעונש

9.         הסנגור, במסגרת טיעוניו לעונש, פרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, המכור לסמים מזה שלושים שנה, מתגורר בבית הוריו ואינו עובד לפרנסתו. הסנגור ביקש לראות את מעשיו של הנאשם באספקלריה של משתמש "כבד" בסמים, המתמודד עם מימון והשגת מנות הסם הבאות, דבר שלטענת הסנגור מצדיק הקלה בעונשו של הנאשם.  לתמיכה בטענה הנ"ל הגיש הסנגור פסיקה מטעמו(ת/4). הסנגור ציין שכמות הסם הגדולה הוחזקה על ידי הנאשם על רקע היותו משתמש בכמות גדולה של סמים ובתדירות גבוהה.

10.        הסנגור ביקש ללמוד מעובדות כתב האישום, כי הנאשם רכש את הסמים ממש בסמוך למקום בו נתפס על ידי השוטרים, זאת מגורם שלא נתפס על ידי המשטרה. הסנגור הלין על כך שסוחרי הסמים האמיתיים בעכו העתיקה לא נתפסים והגיש שני פרוטוקולים של הוועדה למאבק בנגע הסמים במגזר הערבי (נ/5), מהם עולה בעיית הסמים החמורה במגזר הערבי, לרבות בעכו העתיקה, בעיה אשר אינה מטופלת כראוי על ידי המשטרה.

11.        הסנגור הוסיף והדגיש את תיקונו של כתב האישום, באופן שכלל מחיקת עבירות חמורות. הסנגור ביקש ליתן את הדעת לכך  שבשקית אחת היה ריכוז נמוך של סם ההרואין, דבר המלמד, לטענת הסנגור, כי יש לראות את כמות הסם במקרה דנן ככמות של 19 גרם בלבד, שהינה הכמות בשקית בה ריכוז הסם לא היה נמוך, מה גם שלטענת הסנגור,  התעתד הנאשם להשתמש בעצמו בחלק ניכר מהסמים שנתפסו ברשותו. הסנגור העריך את שווי הסמים שנתפסו ברשות הנאשם בסכום של 2,000 ש"ח בלבד.

12.        הסנגור ביקש לזקוף לטובת הנאשם את נכונותו להשתלב בהליך של גמילה, עובר למעצרו, כפי שעלה בעדותו של רשיד בפניי.

13.        הסנגור ביקר את מתחם הענישה לו טוענת המאשימה בתיק זה, לרבות את הפסיקה אליה הפנתה המאשימה, בציינו כי היה על המאשימה להמציא פסיקה לגבי החזקת סם מסוג הרואין במשקל של כ-19 גרם, זאת על רקע העובדה שקושי ראייתי הביא את המאשימה להסכים לריכוז נמוך של סמים באחת מהשקיות בהן החזיק הנאשם.